מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' שרגאי

פסק דין

בפני מונחות שתי תביעות שאוחדו ביום 3.12.09 על ידי כב' סגנית הנשיאה השופטת אלמגור ונידונו בפניי. שתי התביעות הוגשו בהליך של הגשת תביעה על סכום קצוב. התביעות נוהלו בהליך של 'סדר דין מהיר' ופסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כקבוע בתקנה 214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

רקע

מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (להלן:"התובעת") הינה חברה הרשומה בישראל ועוסקת בעסקי ביטוח. טל שרגאי (להלן:"נתבע 1") ואלון שרגאי (להלן:"נתבע 2") ויחדיו יקראו (להלן:"הנתבעים"), הנתבעים לא שילמו את דמי הפוליסה עבור הכיסוי הביטוחי לרכבים כדלקמן: נתבע 1 עבור רכב מסוג ב.מ.וו פוליסת ביטוח מספר 0033741011807 לביטוח רכב מ.ר 50-001-16 החל מיום 01.09.07 (להלן:"הפוליסה- 1 "), ויתרת חובו בגין פוליסה זו עומד על 1,769 ₪.

הנתבע 1 טען שעבד עבור חברת שרגאי ובניו בע"מ (להלן:"החברה") והרכב לו נעשתה הפוליסה עמד לרשות החברה. במשך שנים רבות החברה ואביו של נתבע 1 ביטחו את הרכב אצל סוכן ביטוח דוד יוגב (להלן:"סוכן הביטוח"), לטענת הנתבע הוא מעולם לא פנה אל התובעת בבקשה לקבל הצעה לביטוח את רכבו או לבטחו בפועל ומשכך לא התחייב לשלם דמי ביטוח ולא נקשר בינו לבין התובעת חוזה ביטוח בכתב או בעל פה.

בנוסף טען הנתבע 1 שהחברה שעסקה בפרויקט במתחם "טלז-סטון " בירושלים, נדרשה לבטח את הפרויקט, פנתה אל סוכן הביטוח ובין החברה לסוכן סוכם כי הוא יספק את הכיסוי הביטוחי ובתמורה ישלם לחברה סך של 4,000 $ לשנה. סוכן הביטוח לא העביר את התשלומים שהתחייב להם.

ביום 16.12.07 הוגשה בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב כנגד נתבע 2 בגין אי תשלום פרמיית ביטוח לרכב מסוג רובר עבור פוליסה מספר 0033758084207 לביטוח רכב מ.ר 50-772-17 החל מיום 01.12.07 (להלן:"הפוליסה -2"), ויתרת חובו בגין פוליסה זו עומד על 942 ₪. ביום 03.12.09 התקבלה בקשתם המוסכמת של הצדדים לאחד את התביעות בתיקים שכן מדובר על אותה עילה, סוכן הביטוח הוא אותו הסוכן, כתבי ההגנה זהים ומערכת הנסיבות זהה.

בתאריך 24.05.09 התקיים דיון בפני, הוצע לצדדים להסמיך את בית המשפט ליתן פסק דין על פי סעיף 79א'. הצעתי לא התקבלה.

ביום 30.07.09 הוצע לצדדים הליך גישור. הצדדים סרבו. משכך, לא היה מנוס להכריע בתיק לפי העקרון של "ייקוב הדין את ההר".

ביום 31.01.10 העידו בפני מר דוד יוגב מטעם התובעת וה"ה טל שרגאי, אלון שרגאי ומאיר שרגאי מטעם הנתבעים.

ב"כ התובעת פירט את טענותיו בעל פה בסיום העדויות, אך הנתבעים ביקשו להגיש סיכומים בכתב ואפשרתי זאת, תוך שלתובעת ניתנה הזכות להגיש סיכומי תשובה.

סיכומי הנתבעים הוגשו ביום 10.2.10 וסיכומי התובעת הוגשו ביום 16.2.10.

דיון

נטל ההוכחה

הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד טז 1000, 1005 – 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי פ"ד כ"א (2) 358, 364).

נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 נקבע: